שם: דניאל פישר | גיל: 20 | תפקיד: קשר אחורי | מועדון עבר: מכבי ת"א | קבוצה אהודה בעולם: ברצלונה | מודל לחיקוי: סרחיו בוסקטס

רגע משמעותי בקריירה:

 "עליית הליגה עם קבוצת הנוער שלנו לפני שנתיים. מקווה ליצור עוד רגע כזה עם הגביע העונה".

חלום: "להגיע לקבוצה הבוגרת ולזכות עימה בתארים. בעתיד שואף לצאת ולשחק באירופה".

מתי ידעת שאתה רוצה להיות כדורגלן מקצועי?

"כבר כשנולדתי, נולדתי הפוך והרופא אמר לאמא שלי שאני אהיה שוער בעתיד"

דניאל, אני יודע שעברת דרך לא קלה עד שהגעת לבני יהודה, תספר לנו קצת אודותייך.

"בגיל שש התחלתי לשחק במכבי ת"א צפון והתאמנתי באוניברסיטת ת"א. אני זוכר שבשנותיי הראשונות, עד גיל 10-11, לא הייתי משחק הרבה. למרות שהיית חלק מקבוצה היה קשה לי לראות את הקבוצה מצליחה בלעדיי. הייתי חוזר הביתה ופשוט מתפרק.

"בגיל 12-13 עליתי לקבוצת נערים ג'. גם אז לא הייתי משחק וביקשתי לעזוב. הכרטיס כבר היה ביד שלי. הלכתי להתאמן בשמשון ת"א. פתאום לאחר שלושה אימונים, קיבלתי טלפון ממאמן נערים ב', שנתון אחד מעליי, שהציע לי להתאמן אצלו. לפתע מצאתי את עצמי בהרכב של נערים ב' ומשם עשיתי קפיצת מדרגה.

"כשהיה האיחוד בנערים ב', בין מכבי צפון לדרום, פחדתי שלא אתקבל, אבל לבסוף התחלתי לשחק בהרכב באופן קבוע. בהתחלה הייתי בלם ואז בגלל האגרסיביות והפיזיות שלי, העבירו אותי לקישור האחורי. באותה תקופה גם קיבלתי זימון לנבחרת הנערים של ישראל.

"אחרי כל זה, שברתי את האגן וישבתי חצי שנה בבית. אף אחד ממכבי לא התקשר לשאול לשלומי ולא דאג לי. הבנתי שמקומי לא שם. 

"לאחר שחיים חצבני, אז מנהל קבוצת הנוער של בני יהודה, רדף אחריי שנתיים, הסכמתי להגיע לבני יהודה. אני מאוד שמח על ההחלטה הזאת. הגעתי למקום שהוא כמו משפחה שנייה בשבילי.

"אני זוכר את האימון הראשון בבני יהודה. רמי לוי לקח אותי אליו ושאל מה אני יכול לתרום לקבוצה. הסברתי לו את היתרונות והחסרונות שלי. עם הזמן מצאתי את עצמי בהרכב הראשון".

מה הציפיות שלך להמשך העונה ולהמשך הקריירה בכלל?

"הציפיות שלי הן קודם כל לסיים כמה שיותר גבוה בטבלה ולזכות בגביע המדינה, כמו שהבטחנו לנסי. מבחינה אישית אני מקווה להתחיל להתאמן עם הקבוצה הבוגרת ואולי אף לקבל דקות משחק כבר העונה".